אם את מתמודדת עם עצירות, כנראה שהדבר הראשון שמטריד אותך הוא הקושי להתרוקן.
אבל יש עוד משהו שכדאי להכיר.
גם כאשר העצירות אינה נגרמת בגלל רצפת האגן, היא יכולה להשפיע עליה לאורך זמן.
זו אחת הסיבות שבקליניקה אני כמעט תמיד מתעניינת גם בהרגלי היציאות. לא כי כל עצירות קשורה לרצפת האגן, אלא כי כל מערכת בגוף משפיעה על השנייה.
למה עצירות משפיעה על רצפת האגן?
בכל פעם שאנחנו לוחצות חזק כדי להוציא צואה, נוצר לחץ בתוך חלל הבטן.
רצפת האגן נמצאת בתחתית חלל הבטן, ולכן היא זו שסופגת חלק מהעומס הזה.
לחיצה חד פעמית אינה בעייתית. אבל אם צריך ללחוץ שוב ושוב, במשך חודשים או שנים, העומס המצטבר עלול להשפיע על תפקוד רצפת האגן.
אצל חלק מהנשים הוא עלול לתרום להחמרה של תסמינים כמו:
- דליפות שתן.
- תחושת כובד באגן.
- צניחת איברי האגן.
- טחורים.
- כאבים באזור האגן.
עצירות אינה בהכרח הגורם היחיד למצבים האלה, אבל היא בהחלט יכולה להחמיר אותם.
איך אפשר להקל על הגוף?
לא תמיד אפשר לפתור עצירות באמצעות שינוי קטן אחד, אבל יש כמה הרגלים פשוטים שיכולים להקל על ההתרוקנות ולהפחית עומס על רצפת האגן.
אל תדחי את היציאה
כשהגוף מאותת שהגיע הזמן להתפנות, כדאי להקשיב לו.
דחייה חוזרת גורמת לצואה להישאר זמן רב יותר במעי, לאבד נוזלים ולהפוך קשה יותר.
אל תלחצי בכוח
אם היציאה לא יוצאת מיד, נסי לא להיכנס למאבק.
לחיצות חזקות וממושכות אינן מקלות על רצפת האגן. להפך, הן מעמיסות עליה.
שבו בתנוחה נוחה
שרפרף קטן מתחת לרגליים, הישענות קלה קדימה והרפיה של הכתפיים יכולים לעזור לגוף להגיע לתנוחה נוחה יותר להתרוקנות.
לפעמים שינוי קטן בתנוחה עושה הבדל גדול.
אל תעצרי את הנשימה
כשעוצרים את הנשימה ולוחצים בכל הכוח, הלחץ בתוך הבטן עולה משמעותית.
נשימה רגועה תוך כדי ניסיון ההתרוקנות יכולה לעזור לגוף לעבוד בצורה טבעית יותר.
אל תישארי הרבה זמן בשירותים
אם עברו כמה דקות ואין התקדמות, בדרך כלל עדיף לקום ולנסות שוב מאוחר יותר.
ישיבה ממושכת על האסלה, במיוחד עם הטלפון או עיתון, אינה עוזרת להתרוקנות, ולעיתים אף מגבירה את העומס על רצפת האגן.
תמשיכי לזוז
פעילות גופנית והליכה מסייעות לתנועתיות של מערכת העיכול ותורמות גם לבריאות הכללית.
ומה לגבי תזונה?
אצל נשים רבות שתייה מספקת, תזונה עשירה בסיבים ופעילות גופנית יכולות לשפר את העצירות.
אם העצירות נמשכת למרות השינויים האלה, או אם היא מלווה בכאבים, דימום, ירידה במשקל או שינוי משמעותי בהרגלי היציאות, חשוב לפנות לרופא או לרופאה לצורך בירור.
מתי כדאי לחשוב גם על רצפת האגן?
אם העצירות מלווה גם ב:
- דליפות שתן.
- תחושת כובד באגן.
- צניחה.
- כאבי אגן.
- קושי משמעותי בזמן ההתרוקנות.
כדאי לבדוק האם רצפת האגן מושפעת מהמצב, והאם אפשר לעזור לה להפחית את העומס.
לא תמיד היא הסיבה לעצירות, אבל בהחלט יכול להיות שהיא משלמת את המחיר שלה.
ההרגלים האלה טובים לכל המשפחה
קל לחשוב על הרגלי התרוקנות רק כשכבר יש עצירות או תסמינים של רצפת האגן. אבל האמת היא שכדאי לאמץ אותם הרבה קודם.
אם יש לכם ילדים בבית, זו הזדמנות מצוינת ללמד אותם כבר מגיל צעיר להקשיב לגוף, לא לדחות יציאות, לשבת בתנוחה נכונה ולא ללחוץ בכוח.
אני ממליצה אפילו להחזיק שרפרף קטן ליד כל אסלה בבית. הוא יכול לעזור לילדים, וגם לרוב המבוגרים, להגיע לתנוחה נוחה יותר בזמן ההתרוקנות.
ועוד הרגל קטן ששווה לאמץ: השירותים הם לא מקום לגלילה.
כדאי להשאיר את הטלפון, הספר או העיתון מחוץ לשירותים. כשאנחנו נשארים על האסלה יותר זמן ממה שהגוף באמת צריך, אנחנו רק מוסיפים עומס מיותר על רצפת האגן.
כדאי להיכנס לשירותים כשיש צורך, לאפשר לגוף לעשות את שלו, ואם היציאה לא מגיעה תוך כמה דקות, פשוט לקום ולנסות שוב מאוחר יותר.
אלה הרגלים קטנים, אבל הם יכולים ללוות את כל המשפחה במשך שנים ולעזור לשמור גם על מערכת עיכול בריאה וגם על רצפת אגן בריאה.
לסיכום
עצירות היא לא תמיד בעיה של רצפת האגן.
אבל עצירות ממושכת יכולה להשפיע עליה ולהעמיס עליה לאורך זמן.
גם אם מקור העצירות אינו קשור לרצפת האגן, כדאי לטפל בה ולאמץ הרגלי התרוקנות נכונים. אלה צעדים פשוטים שיכולים להפחית עומס מיותר ולסייע בשמירה על בריאות רצפת האגן לאורך השנים.
לפעמים שינוי קטן בהרגלים של היום יכול למנוע בעיות גדולות יותר בעתיד.
